אהרון וינשטיין ובניו בע"מ ואח' נ' מועצה אזורית עמק חפר ואח'

פסק דין

ביום 28.45.10 אירעה תאונת דרכים במסגרתה משאית מ.ר. 61877-15 אשר בבעלות התובעת חברת אהרון ויינשטיין ובניו בע"מ התהפכה בדרך עפר הסמוכה לכביש 5063 בין הישוב בת חפר למושב אמץ. התובעת הגישה תביעה זו כנגד הנתבעת מועצה אזורית עמק חפר אשר לטענתה אחראית לנזקיה, כן הגישה התביעה כנגד חברת הביטוח כלל מבטחת הנתבעת. בתביעה נתבעו נזקי התובעת בהתאם לחשבוניות תיקונים שבוצעו במשאית, עלויות חילוץ ופינוי של המשאית, הפסדי הכנסות, חוסר בחומר הובלה שנשפך וכן עלויות עבודה של עובדי התובעת. סך כל התביעה הועמד בגובה 59,840 ₪.

הנתבעת מס' 1 בכתב הגנתה טענה שאינה אחראית כלל לנזקי התובעת שכן היא אינה אחראית כלל לאחזקת דרך העפר וכי לא התרשלה כלל ועיקר. עוד טענה שבאיזור בוצעו עבודות על ידי קבלן מטעמה ומשכך אם קיימת אחריות כלשהיא הינה של הקבלן. משכך הוגשה הודעת צד ג' כנגד הקבלן חברת פרוג'ה נביל בע"מ.

צד ג' בכתב הגנתו טען שאין לו כל קשר לדרך העפר בה נסעה המשאית וכי העבודות לא בוצעו שם אלא בגשר בדרך ליד בו נוסף נתיב נסיעה.

דיון משפטי:

נסיבות קרות התאונה תוארו על ידי נהג המשאית, מר טוביה הופמן. כפי שתיאר המקום בו אירעה התאונה הינו בין הישוב בת חפר למושב אמץ שם נמצא מרכז מזון אליו נוהג הוא להביא מזון לבעלי חיים מידי יום ביומו. הדרך בה הינה נוהג לנסוע הינה דרך אשר באחד מקטעיה קיים גשרון למעבר כלי רכב. כאשר הגיע באותו יום בשעה שלוש לפנות בוקר הבחין שהדרך סגורה לתנועה ובמקום מעבר על הגשרון נסללה דרך חלופית עוקפת עליה היה מצע חול שנראה שנסלל לאחריה. הוא נסע בדרך החלופית ואז החלה המשאית לפתע לשקוע העגלה נטתה לצידה השמאלי עד שהתהפכה והפכה עימה את הגורר. (ראה האמור בתצהירו וכן 9 שורות 20- 26 לפרוטוקול).

מעדות העד עלה שנוהג לנסוע בדרך זו מדי יום ביומו ומכיר הדרך היטב. לטענתו סבר שהגשרון חסום לתנועה למרות שלא היה כל שילוט לכך. שכן יצאו מהגשר ברזלי בניין. (ראה עמ' 9 שורות 24-25) כן הודה שלא ראה כל שילוט המפנה הנסיעה לדרך העפר החלופית בה החליט לנסוע (ראה עמ' 9 שורות 31 -32).

מנגד מעדות מר פרוג'ה עלה שאומנם חברתו ביצעה עבודות שפוץ במסגרתם הגשרון הורחב מנתיב נסיעה אחד לשני נתיבים אולם במהלך העבודה הגשרון כלל לא נסגר לתנועה וניתן היה לנסוע בדרך זו ולעלות על הגשרון. (ראה עמ' 14 שורות 26-27 לפרוטוקול).

עדות זו וכן העובדה שלא הוכח בפני שהוצבו במקום שלטים לפיהם אין לנסוע על הגשרון וכי התנועה מופנית לדרך חלופית מביאות למסקנה שהדרך כלל לא היתה חסומה לנסיעה וכי ניתן היה לנסוע עליה.

מר הופמן טען שהדרך החלופית בה נסע נסללה רק כמעקף מאחר ובוצעו עבודות במקום. איני יכולה לקבל עדותו זו אשר אינה עולה בקנה אחד עם יתר העדויות לפיהן עסקינן בדרך עפר שקיימת כבר שנים רבות. ראה עדות בני יעקבי , מנהל יחידת בינוי ציבורי ותשתיות אצל הנתבעת לפיה הדרך הינה דרך עפר הקיימת שנים רבות. (ראה עמ' 21 שורות 2-3).

כן העיד מר פרוג'ה שחברתו כלל לא סללה דרך חלופית (ראה עמ' 24 שורות 24-25 לפרוטוקול).

האם דרך חלופית זו הינה באחריות הנתבעת? לא הוצגו בפני כל ראיות לכך. הנתבעת בכתב הגנתה טענה שהדרך אינה באחריותה ו/או תחת תחום שיפוטה (ראה עמ' 2 סעיף א' למעלה), כן בסעיף ה' חזרה וטענה שהכביש הינו כביש מע"צ כאשר חלק קטן ממנו הינו "כביש ללא אבא" דהיינו, שכביש שאינו חלק מרשות מקומית כלשהיא שאינו מתוחזק ע"י מדינת ישראל באמצעות מע"צ.

משלא הוצגו כל ראיות על ידי התובעת לכך שהנתבעת היא האחראית לדרך זו יש מקום לדחיית התביעה רק מן הטעם הזה.

לא זו אף זו, האם דרך עפר זו מיועדת בכלל לנסיעת רכבים? אף זאת לא הוכח כלל בפני. כעולה מן העדויות במקום אין כל שילוט לנסיעה בדרך העפר החלופית. מעדות מר יעקבי עלה שכלל לא ברור האם הדרך מיועדת לנסיעת רכבים (ראה עמ' 21 שורה 5 לפרוטוקול).

עלי לציין שאף מהתמונות שצורפו על ידי התובעת כלל לא ברור שעסקינן בדרך עפר המיועדת לנסיעת רכבים.

מהאמור לעיל עולה שנהג התובעת על דעתו החליט לנסוע בדרך עפר אשר קיימת שנים, כאשר לא הוכח כלל בפני שיכולים לנסוע בה רכבים, משכך וכאשר אירעה התאונה אין לתובעת אלא להלין על עצמה.

אף אם סבר נהג התובעת שלא ניתן להמשיך בדרך הרגילה ולעלות על הגשרון, צריך היה לחזור לכביש ולנסוע בדרכים אחרות. אומנם מעדותו עלה שזו הדרך היחידה, אבל עלי לציין שמעדות יתר העדים עלה שאומנם זו הדרך הקצרה אולם קיימות דרכים נוספות (ראה עדות מר יעקובי עמ' 21 שורות 19-20, עדות מר פרוג'ה עמ' 23 שורות 30-31).

עוד עלי להוסיף שעלה מן העדויות שלפני העליה לגשרון קיים שלט אשר אינו מתיר עליה על הגשרון לרכבים מעל 20 טון. ראה עדות מר יעקובי בענין זה (עמ' 20 שורות 24-29 לפרוטוקול), כן ראה עדות מר פרוג'ה לפיה טרם האירוע משאית של חברתו קיבלה דו"ח כאשר עלתה על הגשרון (ראה עמ' 24 שורות 3-5). אף מעדות הנהג מר הופמן עלה שידע שקיים שלט כזה, לטענתו באותו זמן הוא הורד (ראה עמ' 12 שורות 10-12. קשה לקבל עדותו שכן העיד לאחר מכן שהשלט היה בתקופות מסוימות.

דהיינו מראש לא היה על נהג המשאית לנסוע בדרך זו שכן העיד שהתכוון לעלות על הגשרון בו אסורה נסיעתו כמשאית מעל 20 טון. משכך מראש היה עליו לבחור לנסוע בדרך אחרת אומנם ארוכה יותר, אולם דרך בו מותרת נסיעת המשאית.

משכך איני יכולה לקבל טענת התובע בסיכומיו כי בעת שמתבצעות עבודות על הגשר אחריות המבצע הינה גם על הסדרי תנועה חלופיים בעת העבודות.